מכירים את זה שאתם על הגל הירוק בכביש ואז מגיעים ליעד ובדיוק מחכה לכם חניה וככה זה ממשיך כל היום?
ככה נראה סינכרון שעושה לנו שמח על הנשמה. השאלה איך יוצרים סנכרון כזה ביומיום או לפחות שואפים להגיע לסנכרון כמה שיותר גדול?
לא קל ליצור סינכרון כזה במציאות כל כך דינאמית וסוערת אבל הבנה ויישום של החוקיות שלה מקלה עלינו להצליח לעשות את זה.
אז איך זה עובד ?
לסנכרון יש תכונות משלו, הוא עובד על העיקרון שקודם כל צריכה להתקיים התאמה בין מה שאנחנו בוחרים להתמקד בו לביננו- שם כבר נמצא פוטנציאל הסינכרון.
הרלוונטיות של הבחירה שלנו היא הדבר הראשון והבסיסי שמאפשר לנו בהמשך לסנכרן גם את התהליך במציאות עצמה.
השלב הבא הוא התרגום של המטרה שלנו לפעולות. התרגום "מפעיל" את הפוטנציאל של הסינכרון על ידי בנייה של תהליך שבו אנחנו יודעים מה הפעולות שנכון לנו לעשות כדי להוציא לפעול את המטרות שלנו.
לפעמים אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים, אבל פועלים באופן שלא משקף את המטרה שלנו. למשל פועלים בפזיזות במקום בסבלנות, במקרה הזה נפספס את הסינכרון של הגל הירוק...
אבל אנחנו לא חיים במעבדה ולא תמיד הכל מדויק ועובד לנו כמו שצריך, לכן הדבר הבא שנכון לנו לעשות זה להיות עירני כל הזמן ולבחון האם מתקיימת התאמה בין התוצאות שאנחנו רוצים להשיג לבין מה שקורה בפועל.
המטרה היא לדייק מחדש בכל פעם את עצמנו מבחינת המיקוד, הקצב, הרלוונטיות וכו. העירנות שלנו כלפי עצמנו בזמן אמת מדייקת אותנו מחדש ומסנכרת את הגל הירוק שלנו מחדש.
איפה מתחילים? מתחילים לתרגל מיקוד בכל מה שרלוונטי לנו בין כל הסחות הדעת, כמו עיקרון המאזדה שכתבתי בפוסט הזה.